אז מה יהיה עם האינפלציה והריבית?

היי חברים,

מאז שנה שעברה עלתה האינפלציה עד לקצב של 5.3% (נכון לתאריך זה).

בעקבות עליית האינפלציה, גם בנק ישראל מיהר והעלה את ריבית בנק ישראל מרמה של 0.1% עד לרמה של 3.75% (ריבית פריים של 5.25%). כל זאת תוך חצי שנה בלבד. עליית האינפלציה אומרת שאנחנו משלמים יותר על הצריכה שלנו, ועליית הריבית אומרת שאנו משלמים יותר על החוב שלנו (ברוב המקרים). 

אז טוב, עכשיו יקר יותר מאשר שנה שעברה, אבל אני לא בא לשתף את הברור. הפוסט הזה מטרתו לפתור את הספקות והחששות, לפתוח את הקלפים, לשפשף את כדור הבדולח ולהגיד לכם מה יהיה.

ובכן, אתם בטח יודעים שלדעת את העתיד זה קשה מאוד, ונבואה היא מקצוע מבוקש ששכרו בצידו.

בגלל האופי ההפכפך של המקצוע, החלטתי לא להסתפק באחד, אלא באלפי נביאים!

איך עושים את זה?

אם מתבוננים על מצב השוק הנתון, אנחנו רואים את סך ההערכות של כל הגופים המוסדיים, על כל האנליסטים ואנשי המקצוע שהם מעסיקים (מסתכם במיליוני שקלים).

אינפלציה

בואו נתבונן על האינפלציה לדוגמא - איך נדע מה דעת המוסדיים על האינפלציה?

נסתכל על הפער בתשואות בין אגח צמוד לבין אגח לא צמוד באותו מח"מ. הפער בין התשואות הוא בדיוק צפי האינפלציה של גופי ההשקעות. 

ניקח למשל את אג"ח שקלית 1024 (אגח בריבית קבועה לא צמודה, עם פירעון באוקטובר 24). נכון לתאריך זה התשואה ברוטו היא 3.65% לפירעון.

כדי להשוות ניקח את אג"ח גליל 5904 (אגח בריבית קבועה צמודה, עם פירעון ביולי 24). נכון לתאריך זה, התשואה ברוטו היא 0.98% לפירעון.

שימו לב שיש הבדל קל במח"מ, תאריך הפירעון הוא שונה, אבל הוא מספיק קרוב לדעתי. (לא הצלחתי למצוא אגח הנפרעים באותו חודש, ואולי פשוט התעצלתי לחפש)

לפי ההפרשים בתשואות אנחנו מבינים שהמוסדיים (הגופים הגדולים עם כל הכסף, שמניעים את מחירי הנכסים) צופים אינפלציה שנתית של 2.67% (נמוך משמעותית מהאינפלציה 5% כרגע).

ריבית

טוב, אם האינפלציה צפויה לרדת, גם הריבית בטח צפויה לרדת, לא?

בואו ונבדוק. נשווה את תשואות אג"ג ריבית קבועה לא צמודה אבל במח"מים שונים.

לפי האתר הזה, אנו רואים את עקום התשואות של אגח בריבית קבועה של ממשלת ישראל (תשואה לאג"ח מחודש עד 30 שנה). 

שימו לב, שתשואת אג"ח עם מח"מ ארוך משנה קטנה מתשואת אג"ח עם מח"מ נמוך משנה.

איך יכול להיות שעבור הלוואה ארוכה יותר, המוסדיים מוכנים לקבל תשואה נמוכה יותר?

התשובה היא, שהם צופים שהריבית ה'גבוהה' יותר לא תישאר, ולכן הם מעדיפים 'לנעול' עכשיו ריבית מעט נמוכה יותר שעדיין תהיה גבוהה יותר מהריבית העתידית.

נסביר שוב, נניח והם קונים עכשיו אגח לשנה (עם תשואה של 3.8%+- נכון להיום), יש להם חלופה לקנות אג"ח לשנתיים בתשואה של 3.5%. אם הריבית תישאר גבוהה גם בשנה הבאה, עדיף לקנות אגח לשנה עכשיו, ואחרי זה להחליף באגח נוסף לשנה. נסכים לקבל תשואה נמוכה יותר היום לשנתיים קדימה, אם אנחנו חושבים שבשנה הבאה לא יהיה לנו אג"ח דומה.

אז נראה שכרגע המוסדיים צופים ירידה בריבית בעוד שנה בערך (ינואר 24, נחזור לבדוק!).

סיכום

השוק משקף את סך ההערכות של כל הגופים בשוק.

הגופים העיקריים הם המוסדיים (קרנות פנסיה, מנהלי כספים וכו) שמנהלים טריליוני שקלים ומשפיעים יותר מכל על מחירי הנכסים ובמשתמע על התשואה. לכן, כאשר אנחנו רואים הבדלים בתשואות אנחנו מקבלים הצצה לשורה התחתונה של האנליסטים באותן חברות. האם הם תמיד צודקים? ממש לא. ואפשר גם להיות יותר חכמים מהם, כמו כל בעל מקצוע אחר. 

האם הם צודקים עכשיו? לא יודע. אבל זה לא משפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלנו. טווח ההשקעה של המשפחה שלנו הוא ארוך מאוד (אפילו בין דורי), ולכן תנודות הריבית והאינפלציה בטווח הקצר אינן רלוונטיות. אף על פי כן, ציפיות המוסדיים ותנועתם משפיעות על התשואה אותה נקבל מחברות הדיבידנד שלנו, אולי ארחיב על זה בפוסט עתידי.

שיהיה לנו בהצלחה :)